הודעה לבעלי האתר
דף הבית
ברוכים הבאים לאתר:
שלום רב,
שמי ניסים דניאלי (יליד 1952 ) .
הייתי רשום כתלמיד בבית ספר תיכון בויאר ירושלים (לא תמיד למדתי אבל במשך 4 שנים הייתי רשום כחוק) בשנים 1967 - 1970 . מחזור ג בבית הספר מחזור ז בפנימייה.
למזלי הרב דויד גורדון היה מורה שלי למתמטיקה, גיאומטריה ושאר דברים מסובכים כיוצא באלו.
דוד השפיע עלי באישיותו המיוחדת בצורה כה עזה, שכמעט כל מה שאני עושה או עשיתי בחיים צבוע בתרומתו הברוכה והמיוחדת.
דוד היה "שען" עדין ומוכשר שידע לפתוח ראש של כל תמיד ולכוון בחכמה בעדינות, ברגישות ובתובנה רבים, את הברגים המתאימים של כל אחד ואחד.
נער הייתי וגם זקנתי והשגתי לא מעט בחיים: הקמתי משפחה אחת או שתיים, גידלתי שלושה בנים ובת לתפארת מדינת ישראל בייחוד האגף ההייטקי שלה, הקמתי חברה או שתיים, משחק המון ברידג' וכל זה קשור גם קשור לדוד המופלא.
לצערי לא שמרתי על שום קשר איתו מאז השתחררתי מכבלי בויאר, אך בטח לא פסקתי לחשוב ולספר עליו לאורך כל חיי, בחיוך, אהבה, הכרת תודה וגעגועים.
לפני מספר שנים נודע לי שהוא נפטר פתע תוך כדי ניתוח פשוט וממרום 63 שנותיי החלטתי להקים לזכרו אתר.
כאב לי מאד שלא פגשתי ולא כתבתי לו לפחות פעם אחת, עד כמה הצליח התיקון שתיקן בי. אני יודע שאין דבר המשמח מחנך (העוסק בעבודה כפוית טובה סיזיפית ומתסכלת) יותר מאשר תלמיד לשעבר שכה מפרגן.
כתבתי מכתב פשוט לשאר בוגרי בויאר מהמחזור שלי והתגובות היו מדהימות.
כפי ששיערתי, לא רק לי היה דוד "שען" ומורה דרך, שהזיז את הבורג הנכון למצב הנכון, אלא כמעט לכל אחד ואחד. הוא נתן את ההרגשה שאתה מיוחד , שאותך הוא סימן כהצלחה, ובמשפט אחד ושניים בנה לך נבואה שהגשימה את עצמה.
הגעתי לפנימיית בויאר בירושלים מבאר שבע ולא בדיוק הבנתי למה אני צריך לעזוב משפחה נהדרת, עיר נהדרת עם מערכת חינוך מצוינת, חברים נהדרים
צופים (שהיה אז כמו דת בשבילי) ולהתנחל באיזו פנימייה רחוקה בעיר שחורה אי שם במזרח התיכון.
אם בעיר מולדתי בלטתי והייתי ראש, הרי מהר מאד בין הגאונים והמחוננים של בויאר עברתי לאיפה שהוא בין הזנב לבטן גג.
דוד גורדון, ז"ל, היה אחת התשובות.
מורה כזה לא היה בכל הנגב כולל באר שבע דימונה וירוחם.
הוא לימד בצורה כה מרתקת שממש המתנו בכיליון עיניים לשיעורים שלו .
אותי הוא לימד מהי חשיבה, איך מסיקים מסקנות . מהי הפילוסופיה של המדע ואיך מוכיחים טענות על בסיס של הנחות יסוד מוסכמות.
מדהים שלאחר עשרות שנים אני משתמש עד היום בסינוס קוסינוס וטנגנס בעבודתי, דברים שדוד כה השכיל להעביר בפשטות.
הוא נתן לכל אחד את ההרגשה שהוא מיוחד ואותי שכנע ללכת לחוג מחשבים.
באותה תקופה 1968 היו בארץ בקושי 3 מחשבים.. אחד מהם היה באוניברסיטה העברית בגבעת רם. כעבור שתי פגישות בחוג מצאתי שזה משעמם כמו היסטוריה של עמי לפלנד 2000 שנה לפני הספירה. פרשתי מהחוג. הוא שמע זאת והזמין אותי שוב לשיחה ולאחר לחץ פיזי מתון ושנון חזרתי לחוג. למדתי מה זה שפת תכנות ושמחשב זה גולם שבסך הכול יודע להפוך אפס לאחד ואחד לאפס.
אבל זה היה אחד אפס לטובת דויד.
כבר בקיבוץ, לשם הגעתי כחבר גרעין נחל, חשבתי ללא הרף איך מכניסים מחשבים לחקלאות.
ואכן היום אני עוסק בבקרה ממוחשבת בחקלאות והגעתי להישגים מכובדים מבלי לשכוח שהכול בזכות תיקון שעשה דויד בשעון הלוגי הפנימי שלי.
בסוף השנה השלישית בכיתה י"א נכנס דוד לכיתה והודיע שסיימנו את חומר הלימודים חודש לפני הזמן ויש לנו שתי אפשרויות :
האחת ללמוד ג'אז (הוא היה נגן ג'אז מעולה)
השנייה ללמוד ברידג' (מסתבר שגם את זה עשה בכישרון רב)
בחרנו בברידג' ולא תאמינו - מאותו רגע כל מי שנכנס לכיתה בשיעורים שלא יכול היה להיות בטוח שמדובר במועדון קלפים אפל.
רובנו הפכנו למכורים למשחק.
אני מודה ששיחקתי ברידג' יותר זמן ממה שדיברתי עם נשותיי (הראשונה והשניה וה..) . המשחק עזר לי ברגעים הכי קשים בשמירות הארוכות בצבא, בטיסות ובהמתנות להן.
קשה לי לדמיין את עצמי ללא ברידג''.
זוהי רק ההתחלה ורק ניסיון , האתר עוד יעבור שיפוצים רבים ויהיה מכובד כראוי לאיש מיוחד זה .
אני מבקש מכל אחד שהיה לו קשר עם דוד, ושחשקה נפשו לעזור, לשלוח לי חומר: הגיגים, זיכרונות, תמונות וכל דבר אחר. כל מידע עליו ועל משפחתו (בינתיים לא מצאתי כלום על משפחתו.)
תודה מקרב לב
ניסים דניאלי
פרופסור דוד גורדון
המורה המיתולוגי מבויאר.
שלום רב,
שמי ניסים דניאלי (יליד 1952 ) .
הייתי רשום כתלמיד בבית ספר תיכון בויאר ירושלים (לא תמיד למדתי אבל במשך 4 שנים הייתי רשום כחוק) בשנים 1967 - 1970 . מחזור ג בבית הספר מחזור ז בפנימייה.
למזלי הרב דויד גורדון היה מורה שלי למתמטיקה, גיאומטריה ושאר דברים מסובכים כיוצא באלו.
דוד השפיע עלי באישיותו המיוחדת בצורה כה עזה, שכמעט כל מה שאני עושה או עשיתי בחיים צבוע בתרומתו הברוכה והמיוחדת.
דוד היה "שען" עדין ומוכשר שידע לפתוח ראש של כל תמיד ולכוון בחכמה בעדינות, ברגישות ובתובנה רבים, את הברגים המתאימים של כל אחד ואחד.
נער הייתי וגם זקנתי והשגתי לא מעט בחיים: הקמתי משפחה אחת או שתיים, גידלתי שלושה בנים ובת לתפארת מדינת ישראל בייחוד האגף ההייטקי שלה, הקמתי חברה או שתיים, משחק המון ברידג' וכל זה קשור גם קשור לדוד המופלא.
לצערי לא שמרתי על שום קשר איתו מאז השתחררתי מכבלי בויאר, אך בטח לא פסקתי לחשוב ולספר עליו לאורך כל חיי, בחיוך, אהבה, הכרת תודה וגעגועים.
לפני מספר שנים נודע לי שהוא נפטר פתע תוך כדי ניתוח פשוט וממרום 63 שנותיי החלטתי להקים לזכרו אתר.
כאב לי מאד שלא פגשתי ולא כתבתי לו לפחות פעם אחת, עד כמה הצליח התיקון שתיקן בי. אני יודע שאין דבר המשמח מחנך (העוסק בעבודה כפוית טובה סיזיפית ומתסכלת) יותר מאשר תלמיד לשעבר שכה מפרגן.
כתבתי מכתב פשוט לשאר בוגרי בויאר מהמחזור שלי והתגובות היו מדהימות.
כפי ששיערתי, לא רק לי היה דוד "שען" ומורה דרך, שהזיז את הבורג הנכון למצב הנכון, אלא כמעט לכל אחד ואחד. הוא נתן את ההרגשה שאתה מיוחד , שאותך הוא סימן כהצלחה, ובמשפט אחד ושניים בנה לך נבואה שהגשימה את עצמה.
הגעתי לפנימיית בויאר בירושלים מבאר שבע ולא בדיוק הבנתי למה אני צריך לעזוב משפחה נהדרת, עיר נהדרת עם מערכת חינוך מצוינת, חברים נהדרים
צופים (שהיה אז כמו דת בשבילי) ולהתנחל באיזו פנימייה רחוקה בעיר שחורה אי שם במזרח התיכון.
אם בעיר מולדתי בלטתי והייתי ראש, הרי מהר מאד בין הגאונים והמחוננים של בויאר עברתי לאיפה שהוא בין הזנב לבטן גג.
דוד גורדון, ז"ל, היה אחת התשובות.
מורה כזה לא היה בכל הנגב כולל באר שבע דימונה וירוחם.
הוא לימד בצורה כה מרתקת שממש המתנו בכיליון עיניים לשיעורים שלו .
אותי הוא לימד מהי חשיבה, איך מסיקים מסקנות . מהי הפילוסופיה של המדע ואיך מוכיחים טענות על בסיס של הנחות יסוד מוסכמות.
מדהים שלאחר עשרות שנים אני משתמש עד היום בסינוס קוסינוס וטנגנס בעבודתי, דברים שדוד כה השכיל להעביר בפשטות.
הוא נתן לכל אחד את ההרגשה שהוא מיוחד ואותי שכנע ללכת לחוג מחשבים.
באותה תקופה 1968 היו בארץ בקושי 3 מחשבים.. אחד מהם היה באוניברסיטה העברית בגבעת רם. כעבור שתי פגישות בחוג מצאתי שזה משעמם כמו היסטוריה של עמי לפלנד 2000 שנה לפני הספירה. פרשתי מהחוג. הוא שמע זאת והזמין אותי שוב לשיחה ולאחר לחץ פיזי מתון ושנון חזרתי לחוג. למדתי מה זה שפת תכנות ושמחשב זה גולם שבסך הכול יודע להפוך אפס לאחד ואחד לאפס.
אבל זה היה אחד אפס לטובת דויד.
כבר בקיבוץ, לשם הגעתי כחבר גרעין נחל, חשבתי ללא הרף איך מכניסים מחשבים לחקלאות.
ואכן היום אני עוסק בבקרה ממוחשבת בחקלאות והגעתי להישגים מכובדים מבלי לשכוח שהכול בזכות תיקון שעשה דויד בשעון הלוגי הפנימי שלי.
בסוף השנה השלישית בכיתה י"א נכנס דוד לכיתה והודיע שסיימנו את חומר הלימודים חודש לפני הזמן ויש לנו שתי אפשרויות :
האחת ללמוד ג'אז (הוא היה נגן ג'אז מעולה)
השנייה ללמוד ברידג' (מסתבר שגם את זה עשה בכישרון רב)
בחרנו בברידג' ולא תאמינו - מאותו רגע כל מי שנכנס לכיתה בשיעורים שלא יכול היה להיות בטוח שמדובר במועדון קלפים אפל.
רובנו הפכנו למכורים למשחק.
אני מודה ששיחקתי ברידג' יותר זמן ממה שדיברתי עם נשותיי (הראשונה והשניה וה..) . המשחק עזר לי ברגעים הכי קשים בשמירות הארוכות בצבא, בטיסות ובהמתנות להן.
קשה לי לדמיין את עצמי ללא ברידג''.
זוהי רק ההתחלה ורק ניסיון , האתר עוד יעבור שיפוצים רבים ויהיה מכובד כראוי לאיש מיוחד זה .
אני מבקש מכל אחד שהיה לו קשר עם דוד, ושחשקה נפשו לעזור, לשלוח לי חומר: הגיגים, זיכרונות, תמונות וכל דבר אחר. כל מידע עליו ועל משפחתו (בינתיים לא מצאתי כלום על משפחתו.)
תודה מקרב לב
ניסים דניאלי
| ||||||
|
הוסף תגובה